החלטה בתיק בש"א 157311/08

1.         בפני בקשה למחיקת סעיפים בתצהיר עדותה הראשית של גב' פנינה עבוד, המצהירה מטעם הנתבעת וזאת בטענה להרחבת חזית אסורה.

2.         מדובר בתביעה לתגמולי ביטוח, על פי פוליסת ביטוח חיים, הכוללת כיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה.

בסעיפים 5, 6 ו- 7 לתצהירה, מתייחסת גב' עבוד, לנספח 382 לפוליסה (נספח ג' לתצהיר), אשר על פי הנטען, הגדרותיו באשר ל"אי כושר עבודה מוחלט", חלות, בנסיבות העניין, וזאת במקום ההגדרות הנכללות בנספח 983 לפוליסה.

3.         לטענת התובע, דבר קיומו של נספח 382 הנ"ל, נטען לראשונה, בתצהירה של גב' עבוד ולא היה לו זכר, עד עתה.

התובע הוסיף וציין בתצהירו כי "סוכן הביטוח מכר לי במפורש ביטוח מקצועי ואמר לי שאהיה זכאי לתגמולי אי כושר עבודה אם לא אוכל לעבוד במקצועי כמנהל עבודה...". התובע הוסיף וציין כי במידה וטענות הנתבעת, ככל שהן מסתמכות על נספח 382 האמור, לא תמחקנה, עותר הוא לתיקון התביעה וצרוף סוכן הביטוח כנתבע נוסף שכן תנאי נספח 382, לא הובאו לידיעתו, בעת עריכת הביטוח.

4.         הנתבעת טוענת כי בנסיבות העניין, אין מדובר בהרחבת חזית שכן פוליסת הביטוח, אשר בהיותה, מסמך מהותי, צורפה לתביעה, כוללת הפניה מפורשת, לנספח 382, ואף צויין בה כי הזכאות לתגמולי ביטוח, תבחן לפי הגדרת עיסוק סביר, עד גיל 55, ולטענתה: "... אך ברי כי עצם צרופו של נספח 983 לכתב התביעה, מחמת טעות (שכן כאמור אין מדובר בנספח הנכון) לא די בה על מנת לקבוע את מסגרת המריבה בין בעלי הדין" (ההדגשה במקור-ב.ט.).

5.         לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה, התגובה והתשובה לתגובה, ראיתי לקבל את הבקשה.

הפוליסה שצורפה לכתב התביעה, אינה כוללת את נספח 382, אשר צורף כנספח ג' לתצהירה של גב' עבוד.

הפוליסה שצורפה לתביעה, כוללת נספח 1221 ונספח 983, שעניינו "פיצוי חודשי באובדן כושר עבודה- פרמיה משתנה".

בדף מס' 01 לרשימה, תחת הכותרת פרוט הפרמיות וההטבות הנוספות, פורטו נספחי הפוליסה, כדלקמן:

"נספח 1221 - עתיר קצבה.

נספח 1998 - טבלת מקדמי גימלה יסודית.

נספח 983 - פיצוי משתנה 3 חודשי המתנה".

אמנם בדף מס' 02 לרשימה, תחת הכותרת "תנאים נוספים", נרשם: "למבוטח ראשי - נספח 382 תגמולי הביטוח לפי הגדרת עיסוק סביר עד גיל 55 הנ"ל מתייחס לנספחים 1-983", אלא שכאמור, נספח 382 האמור, לא נכלל בפוליסה שצורפה לכתב התביעה ובנסיבות העניין, אין לי אלא להסכים עם טענת ב"כ התובע כי מדובר במשפט סתום אשר בהעדר הנספח האמור, לא ניתן ללמוד ממנו דבר.

6.         בנסיבות אלה, כאשר נספח 382, לא נכלל בין נספחי הפוליסה שצורפו לכתב התביעה, סבורה אני כי היה על הנתבעת, לטעון בכתב ההגנה, במפורש ו"ברחל בתך הקטנה", כי הפוליסה שצורפה לתביעה, אינה שלמה וכי הזכאות לתגמולי ביטוח, בגין אובדן כושר עבודה, הינה על פי נספח 382 ולא על פי נספח 983, אשר צורף לכתב התביעה, וזאת על מנת שהתובע יוכל להגיב על הנטען, במסגרת כתב תשובה או על דרך של בקשה לצרוף הסוכן, כנתבע נוסף.

הנתבעת טענה, בכתב הגנתה, טענות כלליות אך לא טענה, באופן ברור ומפורש, כי הגדרת "אי כושר לעבודה", אינה על פי נספח 983 שצורף לתביעה אלא על פי נספח 382 שלא נכלל בין נספחי התביעה ואשר הגדרותיו שונות מההגדרות הנכללות בנספח 983.

טענתה של הנתבעת כי נספח 983, צורף, מחמת טעות וכי הנספח הנכון הוא נספח 382, לא זו בלבד שאינה נתמכת בתצהיר, אלא שטענה זו, צריכה היתה להיטען, באופן ברור ומפורש, בכתב ההגנה ומשלא נטענה, מהווה היא, בגדר הרחבת חזית אסורה.

למותר להזכיר, בהקשר זה, את חובתה של מבטחת, לטעון טענות כנגד התביעה ולפרט הנימוקים לדחיית התביעה, במכתב הדחייה דהיינו; בהזדמנות הראשונה וזאת על מנת שהמבוטח ידע לכלכל צעדיו (ראה לעניין זה; רע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' חביב אסולין, תק-על 2006 (2) 1259 ויתר האסמכתאות המובאות בהחלטתי מיום 5.12.07) - ועל אחת כמה וכמה שהיה על הנתבעת, לטעון במפורש, בכתב ההגנה כי הנספח הרלבנטי, לשיטתה, הינו נספח 382 ולא נספח 983 אשר צורף לתביעה כחלק מנספחי הפוליסה.

7.         בנסיבות אלה, הנטען בסעיף 5 לתצהיר כי "הוסכם בפוליסה כי למקרה של אובדן כושר עבודה יחולו תנאים כמפורט בנספח 382 המצ"ב וסימונו "ג"" וכן סעיפים 6 ו- 7 לתצהיר, הינם בגדר הרחבת חזית אסורה.